סיור חנוכיות / בני ברק

הצצה לחדרי חרדים

את הנר האחרון של חנוכה הדלקנו אתמול בסלון של השדכנית מבני ברק.

רגע לפני, היא הסבירה לנו למה אף פעם אין אוכל על השולחן בפגישות הראשונות (רק אל תקראו לזה דייט), מה עושים כדי לנתק את הרגש מהרציונל בשלבים המקדימים של ההתאמה, איך בודקים שהם בכל זאת מתחברים לפני החתונה ומה המשמעות של להיות סבתא ל58 נכדים ("בינתיים") כשכל אחד מהם מקבל צומי פרטי ליום ההולדת....

הכל קרה במסגרת סיור חנוכיות מרתק, מסקרן, מרגש ולפעמים גם בלתי נתפש, שיצאנו אליו עם דורית ברק, שחוקרת את בני ברק ומדריכה בה מגוון סיורים. 

  דורית עושה לנו קצת סיידר בחיידר - מסבירה על הזרמים השונים בעדה החרדית בבני ברק

דורית עצמה נולדה וגדלה בעיר, למשפחה שורשית מהמקום, והתחנכה ברוח הציונות הדתית. ההחלטה שלה להישאר לגור וגם להדריך סיורים בבני ברק, היא לגמרי לא מובנת מאליה. במיוחד אם תיקחו בחשבון שרק 3% מהתושבים שם כיום שייכים לפלג דתי שאינו חרדי. 

דורית ניווטה אותנו בין הסמטאות (או ה"פאבלות" כמו שהיא מכנה אותן), האירה לנו פנים, סיפורים ועובדות, חיברה בין עולמות, ותיבלה את הכל בסטנדאפ יהודי כשר של פעם, שדי מהר זרמנו וצחקנו ממנו מאד.

פרסומת. קצת אחרת...

כמו שצחקנו, ככה גם החנקנו דמעות כשעמדנו מול שערי ישיבת פוניבז' (ה"אוקספורד" של הישיבות הגבוהות בארץ), ושמענו את סיפור הקמתה ע"י הרב כהנמן שהנציח דרכה עשרות קהילות ליטאיות שנכחדו בשואה.

ויטראז' מצמרר בשער הכניסה לישיבת פוניבז' 

יש לה עוד המון סיורים במקום, לדורית (סיורי חגים וימי חול, סיורים בעקבות נשות בני ברק, סיורי נוער ועוד). 

ולמרות שכנראה לעולם לא אצליח להגיע לתחתית של סיר הצ'ולנט הזה שמבעבע על הכיריים של מדינת ישראל, ואף פעם לא אצליח להבין באמת עד הסוף, הטעימה של אתמול היתה מיוחדת, ופתחה את התיאבון להכיר קצת יותר.