"מאמא מייה" / מחזמר, תיאטרון הבימה

גרסה ישראלית נאמנה למקור וגדולה מהחיים

אומרים שהכישלון יתום, ושלהצלחה יש כמה אבות.

קטעים, כי זה גם הסיפור של מאמא מייה, בגרסה הישראלית של תיאטרון הבימה. 

 לסופי, הגיבורה, יש שלושה אבות פוטנציאליים, והמחזמר עצמו הוא הצלחה גדולה. ממש ממש גדולה!

לא יודעת במה להתחיל - בזה שהגיור לשירים של אבבא לא סתם "עובר", אלא ממש מעולה? או אולי בתלבושות, שהן מוגזמות ונהדרות ואז שוב מוגזמות?

 והכוריאוגרפיה המושלמת, עם קאסט מרשים ולא קטן של רקדנים ושחקני משנה, מה איתה?

בכל מקרה, הדובדבן לדעתי זה המשחק של מיקי קם (היא בת 67 ורק עכשיו גיליתי את המהממת הזו), של שרון חזיז (אין לתאר את השלמות ואת הסקס אפיל) ושל עירית ענבי (כן כן. ההיא מהלוטו. בדמות קומית פשוט מעולה שהזכירה ממש את ג'ולי וולטרס בסרט המקורי).
נכון ששלושת הגברים ששיחקו את האבות הפוטנציאליים לגמרי החווירו בצילן, ושאף פירס ברונסן לא היה שם בשביל להציל ת'מצב. אבל  ההפקה, המשחק ועיצוב הדמויות הנשיות לגמרי מזכירים את סרט הקאלט משנת 2008 בהשתתפות מריל סטריפ וג'ולי וולטרס. 

מאמא מייה, איזה מחזמר שווה בטירוף!