הסודות של איסטאון / סלקום טיוי, יס, הוט

לפעמים הסיפור הבלשי הוא רק תירוץ

אם החורף שבחוץ מכניס אתכם למוד של צפייה קצת מדכדכת אבל גם מאד איכותית, מותחת ומשוחקת להפליא -  "הסודות של איסטאון" היא בדיוק מה שאתם מחפשים.

מיני סדרה בת 8 פרקים של HBO, כל פרק באורך של כשעה.

כמו הרבה סדרות מתח שנוצרו לפניה, יש בה גופה במערכה הראשונה, יש שני בלשים שהיחסים ביניהם מורכבים, ויש עיירה עצובה, אפרורית ומלאת סודות וחשודים כתפאורת רקע. 

אז מה הופך אותה בכל זאת לסדרה בלתי נשכחת? 

במשפט אחד: הסיפור האנושי, בניית הדמויות וכל מה שהוא לא החקירה עצמה. בשתי מילים: קייט וינסלט. 

עזבו שהיא כאן בלי איפור, עזבו שהיא לובשת רק אוברסייז דהוי ומדובלל. עזבו שיש לה בסדרה מעין חיוך לא חיוכי גאוני שהמונה ליזה בעצמה יכולה להתקנא בו. 

הקטע המדהים באמת הוא שלוקח בערך 3 דקות לשכוח לגמרי שהיא קייט וינסלט. היא הופכת כל כולה למר שיהאן, חוקרת משטרתית חבוטה וגרושה שמתאוששת מאחת המכות היותר קשות שהחיים יכולים לתת. מר נאבקת על העבודה שלה, מתמודדת עם החרדות שלה,  מתעמתת עם הכשלונות שלה ונלחמת באפשרות שייקחו מרשותה את הנכד הקטן שהותיר לה בנה המת.

צללתי לסדרה הזו בשני בינג'ים, ואהבתי מאד מאד. תענוג לראות איך לוקחים נוסחה טלוויזיונית חבוטה, ומשחקים לה בכיף בתוך המשתנים עד שיוצא משהו חדש ומשובח. עד שיוצא קולנוע במיטבו!