הלוטוס הלבן (עונה 1) / HBO
סאטירה חברתית חמישה כוכבים
הסדרה הזאת הכי לא "עמוק ברדודים", אבל היא גם הכי כן.ז'תומרת, מצד אחד יש בה נופים מרהיבים, ריזורט מעלף, שחקנים מפוסלים, ארוחות שחיתות ובגדי מעצבים.
מצד שני – כבר בדקות הראשונות לצפייה יש מצב שתפתחו סוג של בחילה מכל אלה
."הלוטוס הלבן", סדרת מופת (בלי הגזמה) של HBO, תלך אתכם הרבה אחרי שיגמר הפרק השישי שלה. היא תציף שאלות על פריבילגיות ועל נהנתנות, על כיבוש ועל יחסי כוחות חברתיים, על עושר ועל אושר ועל מה שקורה מתחת לסדינים הצחורים ומאחורי התמונות האינסטגרמיות לצד הבריכה.
בסדרה תפגשו כמה קווי עלילה מרתקים של אורחים נבחרים במלון פאר בהוואי. רובם ככולם מיליונרים שרוטים ואומללים, כל אחד בדרכו המיוחדת. לצידם, מוצגים סיפוריהם של חלק מעובדי המלון, אנשי שירות מקומיים אומללים ושרוטים לא פחות...
ותהיה גם גופה ופענוח מעשה רצח, אבל בעיניי זה דווקא הקטע השולי יותר.
למה כן כדאי לשים לב? מעבר למשחק המעולה ולדמויות שנתפרו הוט קוטור, אל תפספסו את הפרטים הקטנים: את הפילטר הצהבהב שדרכו הכל מצולם,
את הפסקול הגאוני, שמשלב מוזיקה קלאסית עם קריאות ג'ונגל חייתיות,
ואפילו את כריכות הספרים שהאורחים בוחרים כביכול לקרוא בחופשה.
אם אתם מתלהבים אקסטרה, כמוני
, תחרשו גם את הפתיח על כל רמזיו, תעשו ויקיפדיה ותגלו מי היו אוכלי הלוטוס במיתולוגיה היוונית, ותקראו קצת על יוצר הסדרה מייק וויט (ברור שהוא וויט!) ועל הסיפור המעניין שלו עצמו ושל הצילומים בזמן הקורונה.אני מרגישה שכתבתי המון מילים על סדרה שקשה בכלל להסביר במילים, מרוב שהיא מיוחדת. צריך פשוט לראות אותה, ולחזור לספר לי איך היה
(פורסם באוגוסט 2021)
