3 ימים בצפון הרחוק/ארץ הדפנה, רשת מלונות מטיילים

חלק א': חופשה זוגית עם ערך מוסף

מס זוגיות 

יש אוהדי כדורגל שחיים משבת לשבת, יש את ריטה שחיה לה מיום ליום ויש אותנו, גילי ושירית מבנימינה סיטי, שחיים ממע"מ למע"מ.

גילי שלי הוא רואה חשבון, ולא סתם. אחד כזה שממש אוהב את המקצוע, השם ירחם. פעם בחודשיים הוא יורד למחתרת, עולה על מדי קרב, ובקושי רואה בית עד שמאות פנקסי מע"מ מוכנים לתשלום ורשויות המס משביעות את רעבונן.

אחרי שכל תקופת מע"מ כזו נגמרת, והוא סוף סוף חוזר לחיים "האזרחיים", אנחנו משתדלים לעשות משהו בשביל הנשמה ובשביל הזוגיות. לצאת לקפה, להגניב איזה יום חופש, ובמקרי קיצון אפילו לצאת ללילה או שניים מחוץ לבית.

חופשה שהגיעה בול בזמן
בואו נגיד, שתקופת המע"מ של מאי האחרון לגמרי ענתה להגדרה של מקרה קיצון...

מזל גדול שבדיוק כשהיא נגמרה, הגיעה ההצעה של רשת מלונות מטיילים להתארח אצלם ולסקר את אחד האתרים שלהם לטובת הבלוג הרדוד הזה. כמובן שמיד קפצנו על ההזדמנות לבלות בצפון, ובחרנו במלון ארץ הדפנה שממוקם ממש על קו התפר שבין הגליל העליון לעליות של צפון רמת הגולן.

איך מתכננים חופשה זוגית בצפון ומוציאים מ-3 ימים את המקסימום?

קל. כמובן שדבר ראשון פניתי לקהילת הרדודים שלי בפייסבוק, ובלי להתבלבל בקשתי המלצות וטיפים מכולם. ההיענות היתה מדהימה, ההצעות אחת אחת, וכך נוצרה לה אחת החופשות הזוגיות היותר מוצלחות שהיו לנו בארץ.

אז מה עשינו? ככה.

ביום הראשון (רביעי) -

לארוחת בוקר בדרך צפונה, בקבוץ שמרת שליד עכו, עצרנו אצל לקוחות של גילי, והפעם בלי קשר למע"מ. אלטו היא מחלבת עיזים מצוינת, ומעבר לזה – יש לה בית קפה ומסעדה בצמוד לאולם הייצור של הגבינות. אם תשאלו את הרואה חשבון של אלטו, הוא היה רוצה לבקר אותם הרבה יותר מאחת לחודשיים, ותכלס אני מוכנה להצטרף אליו מעכשיו לכל פגישת עבודה במקום.

את המשך הדרך לגליל העליון, עשינו דרך כביש החוף שמוביל לראש הנקרה, ומשם פנינו מזרחה לכביש הצפון (899). זו אולי לא הדרך הכי קצרה ליעד, אבל אין ספק שהיא אחת היפות והנופיות שיש, ובשילוב הפלייליסט הנכון (פולק!), היא לגמרי מכניסה לאווירה של חופש.

בצהריים עשינו צ'ק אין במלון "ארץ הדפנה" שקיבל את פנינו בסבר פנים ירוקות ונעימות במיוחד.  מירית מהקבלה, בחיוך גדול ובהתלהבות מדבקת, הסבירה לנו שהגענו לגן עדן למטיילים. מסתבר שלא רק שאפיק הדן זורם במרחק מטרים ספורים מהחדר שקבלנו, אלא שבהליכה קצרה בתוך הקבוץ עצמו נוכל להגיע גם למוזיאון שוקולד, לחורשת אקליפטוסים פוטוגנית, לפיצה טראק חמוד, למעדנייה משובחת, לבריכה שבדיוק נפתחה ולחנות המפעל של נעלי דפנה.

בכניסה לחדר (תכלס סוויטה מרווחת עם שני חדרים ומקלחת ענקית) מצאנו פינוקים של תשומת לב וברכה אישית בכתב יד (מודה שאני סאקרית של המחוות הקטנות האלה!). למרות שהמיטה נראתה נוחה (וגם הוכיחה את עצמה ככזו מאוחר יותר) דילגנו על שנ"ץ כי התחנה הבאה כבר חיכתה לנו...

את אחה"צ הראשון שלנו בצפון בילינו ביקב גלילאו, בדיוק במצב הצבירה ששאפנו אליו. זהו יקב משפחתי קטנטן ולא כשר בקבוץ דן, שיש לו דק ממש על גדת הנחל ואפשרות להיכנס למים הקפואים בין לגימה ללגימה. הלכנו על הסוביניון בלאן, הוספנו גם מגש גבינות והדובדבן שעל הדן היה כשענת (שגרירתי הנצחית לצפון הארץ וחברה של הלב) הופיעה שם בספונטניות והצטרפה אלינו לשעתיים שלוש של שיחה זורמת כמו יין.

לארוחת ערב קפצנו לקבוץ הגושרים, בהמלצתה של ענת. במסעדת La Luna המתוקה חלקנו פיצה מעולה, סלט היסטרי וקינוח לימוני מצוין. ממש מול המסעדה, על אותה חלקת דשא, נפתח סניף מעולה ומפתיע של חנות האוזן השלישית, ויש בו גם בית קפה.

אז ככה נראה היום הראשון בחופשה שלנו בצפון. סיימנו אותו בבהייה בכוכבים ובצמרות בפינת הזולה שממוקמת מול הסוויטה וכן...זה שמופי ורומנטי בדיוק כמו שזה נשמע (-;

על היום השני והשלישי בטיול לצפון אספר בחלק ב' של הפוסט הזה, שיעלה גם הוא בקרוב.
 
בינתיים, אם למישהו או למישהם מדגדג כבר עכשיו להזמין חופשה זוגית או משפחתית שמתחילה באחד ממלונות מטיילים, קבלו לינק אוהב ל10% הנחה בכל מלונות הרשת, עם הקוד redoodim. אם אתם נכנסים עם הלינק, אין צורך אפילו להזין אותו, ההנחה תתקבל בכל מקרה. 
https://bit.ly/3xCR3Ux
רשת מלונות מטיילים - האתר רשמי